חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968

1.צווים בדבר עסקים טעוני רישוי

(א)שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1)איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

(2)מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

(3)בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

(4)מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

(5)בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

(6)קיום תכליות דיני התכנון והבנייה;

(7)קיום הדינים הנוגעים לכבאות

(ב)היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –

(1)בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;

(2)בסעיף קטן (א)(2) – עם השר לביטחון הפנים;

(3)בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה;

(4)בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;

(5)בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות.

(6)בסעיף קטן (א)(7) – עם השר לביטחון פנים.

4.רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז

לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.

5.רשויות הרישוי

(א)רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –

(1)בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך (בחוק זה – רשות הרישוי המקומית);

(2)מחוץ לתחומה של רשות מקומית – מי ששר הפנים הסמיכו לכך.

(ב)היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.

7.תנאי רשום הרישוי ונותני האישור

(א)רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי ברישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־7ג3.

(א1)תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חל שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:

(1)קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;

(2)נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.

(א2)קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.

(א3)התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה.

(ב)תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני.

(ד)מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו־7ג2.

(ה)בחוק זה, "גורם מוסמך ארצי" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;

(3)נציב כבאות והצלה או לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה;

(4)המפקח הכללי של משטת ישראל או לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

7א.תוקפו של רשיון

(א)רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים;

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1)לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;

(2)לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

7א1.שינוי בצו הטעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

שינוי בצו שנקבע לפי חוק זה שהוא אחד מאלה, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

(1)קביעת עסק מסוג חדש כעסק טעון רישוי;

(2)קיצור תקופת תוקף רישיון לסוג עסקים מסוים;

(3)הוספת מטרה שלשם הבטחתה נקבע העסק כטעון רישוי לפי חוק זה;

(4)קביעה כי סוג עסקים מסוים טעון הליך רישוי שהדרישות לפיו מחמירות יותר; לעניין זה יראו כהחמרת דרישות בהליך רישוי כל אחד מאלה:

(א)ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה בהליך רישוי מקוצר; ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר אחר, שהוא קצר יותר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

(ב)ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1); ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

לעניין פסקה זו, "הליך רישוי מקוצר" – הליך רישוי שנקבע לפי הוראות סעיף 6א1 או סעיף 6א3.

7ב.היתר זמני וקבלת רישיון לאחריו

(א)(1) רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

(2)על אף האמור בפסקה (1) –

(א)רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב)רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א1)(1).

(א1)(1) הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2).

(2)האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ־90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

(א2)(1) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש אסמכתה לכך.

(2)התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(א3)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

(א4)רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.

(ב)היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.

(ג)מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).

7ב1.תוקפו של היתר מזורז, קבלת רישיון לאחריו ובטלות היתר מזורז

(א)היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום 180 ימים ממועד נתינתו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שבתוך תקופת ההיתר המזורז נמסר לבעליו דוח ליקויים כמשמעותו בסעיף 8ד, רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לקבוע כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת שתקבע בו (בסעיף זה – התקופה הנוספת), שלא תעלה על 90 ימים, אם מצאו כי אף שיש עדיין בעסק ליקויים שפורטו בדוח ובשלהם לא ניתן לתת רישיון לעסק, אין בהם כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א); קבעו רשות הרישוי או נותן האישור כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת כאמור, יודיעו על כך למבקש ולנותני האישור הנוספים, לפי העניין; חלפה התקופה הנוספת ולא תוקנו הליקויים כאמור, לא תוארך עוד תקופת תוקפו של ההיתר המזורז.

(ב1)לא יינתן רישיון לעסק אם רשות הרישוי או נותן האישור מצאו בתום תקופת ההיתר המזורז או בתום התקופה הנוספת, כי העסק אינו מקיים את התנאים למתן הרישיון.

(ג)חלפה תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, ולא התקיים לגבי העסק האמור בסעיף קטן (ב1) או (ה) או בסעיף 7ג(ד1), תיתן רשות הרישוי רישיון לאותו עסק, בתוך חמישה ימים מתום תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, לפי העניין, גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6(א), ויראו את העסק כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון כאמור, וההיתר המזורז ישמש אסמכתה לכך; ניתן רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו במועד נתינתו של ההיתר המזורז; אין במתן הרישיון בלא אישורם של נותני האישור כאמור כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו־7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־8ד.

(ד)רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן רישיון לפי סעיף קטן (ג).

(ה)(1) על אף האמור בסעיף זה, מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור או מצא נותן אישור, כי ההיתר המזורז ניתן או הוארך כאמור בסעיף זה על יסוד תצהיר כוזב או מסמכים כוזבים, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין לבעל ההיתר המזורז ורשות הרישוי תודיע על כך גם לנותני האישור, ויראו את ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה, ובלבד שנתנו לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(2)ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן זה, ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

7ג.ביטול רשיון, היתר זמני או היתר מזורז

(א)רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות רשיון או היתר מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.

(ב)(1) לא יבוטל רשיון או היתר מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) שאי קיומה משמש עילה לביטול.

(2)(א) פנה נותן אישור לרשות הרישוי בבקשה כי רישיון או היתר שניתן לעסק יבוטל, תפעל רשות הרישוי לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף זה, ותעדכן את נותן האישור בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה, ואם ניתן לגבי העסק צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 20 – בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור.

(ב)בחלוף התקופה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי נותן האישור, לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה, לבטל בעצמו את הרישיון או ההיתר שניתן לעסק.

(ג)הוראות פסקה זו לא יחולו על היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים האמורה בסעיף 29ב.

(ג)לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ד)בוטל רישיון או היתר לפי סעיף זה, ישלחו רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, בתוך שבעה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר, ורשות הרישוי תשלח הודעה כאמור גם לנותני האישור; ביטול הרישיון או ההיתר ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור.

(ד1)(1)(א) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של היתר מזורז כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש על ביטול אישורו להיתר המזורז, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)הופר או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין ההיתר המזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2)חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1;

(3)לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 8ד, והליקויים לא תוקנו בהתאם לדרישה.

(ב)הודיע נותן האישור לרשות הרישוי על ביטול אישורו כאמור בפסקת משנה (א), תבטל רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי; לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר, רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו; מצאה רשות הרישוי מיוזמתה כי התקיימו לגבי העסק אחת מהנסיבות הקבועות באותה פסקת משנה, רשאית היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; התקבלה החלטה על ביטול היתר מזורז לפי הוראות פסקת משנה זו, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז והביטול ייכנס לתוקפו מיד עם מתן ההודעה כאמור.

(ג)שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות נוספות שבהתקיימן יהיה ניתן לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה זו.

(2)ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1), ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

(3)מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה של נותן האישור כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו־20 עד 23.

7ג1.המפרט האחיד

(א)נותני האישור יפרסמו, בדרך שנקבעה לפי סעיף 7ג2, מפרט המאחד את כל המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לפי סעיפים 6ד ו־7, לפי סוגי עסקים (בחוק זה – המפרט האחיד), ורשאים הם לקבוע מסמכים או תנאים שונים לאזורים שונים בארץ או לעסקים שמתקיימות בהם נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.

(א1)הוראות סעיפים 126ב עד 126ד לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, יחולו לגבי המפרט האחיד, בשינויים המחויבים, לעניין המטרה המנויה בסעיף 1(א)(7).

(ב)שר הפנים, לאחר התייעצות עם נותני האישור ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הכנתו של המפרט האחיד, לרבות לעניין אופן השינוי, ההוספה והגריעה של המסמכים והתנאים הכלולים בו.

(ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, ביוזמתו או לפי בקשתו של שר כאמור, לקבוע בצו סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק מהמסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור כאמור בסעיף קטן (א).

(2)בצו כאמור בפסקה (1) יפורטו, לצד כל סוג עסק שנקבע בו, נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי אותו סוג עסק, ואם פורסם לגביו מפרט אחיד חלקי – נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים נוספים על אלה המפורטים באותו מפרט.

(3)שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן קביעת המסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור המפורטים בצו לפי פסקה (1), לגבי סוגי העסקים המפורטים בו, וכן לעניין אופן השינוי, ההוספה והגריעה של המסמכים והתנאים הנדרשים כאמור.

7ג2.פרסום המפרט האחיד ומסמכים ותנאים נוספים

(א)המפרט האחיד יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין", ויועמד לעיון הציבור במשרדי רשויות הרישוי ונותני האישור; שר הפנים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומו.

(ב)הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן כפי שנקבע במפרט תפורסם ברשומות על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.

(ג)מסמכים ותנאים נוספים על אלה המנויים במפרט האחיד, הנדרשים לפי חוק זה, לרבות לפי סעיפים 6ב, 6ג ו־8 עד 11ב, יפורסמו לצד המפרט האחיד, כפי שיקבע שר הפנים, ואולם אין באי־פרסומם כאמור כדי לפטור מן הדרישה להגישם או למלאם.

7ג3.דרישות רשות הרישוי

(א)המסמכים הנדרשים מטעם רשות רישוי לפי סעיף 6ד, התנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיף 7 וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה לפי חוק זה לעניין סוג מסוים של עסקים, לרבות החלטות לפי סעיפים 2א, 8 ו־8א, וחוקי עזר לפי סעיף 11ג, בכל הנוגע לעסקים הכלולים במפרט האחיד, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הרישוי.

(ב)רשות הרישוי לא תדרוש מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א) שאין פרסום לגביהם באתר האינטרנט.

7ג4.תוקפם של שינויים במפרט האחיד ובדרישות רשות הרישוי

(א)שונו דרישות הכלולות במפרט האחיד, או דרישות שפורסמו לפי סעיף 7ג3, יחול השינוי לגבי עסק שבמועד השינוי היה לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, מתום תקופת הרישיון או ההיתר כאמור או מתום שלוש שנים ממועד השינוי, לפי המוקדם, אלא אם כן קבע גורם מוסמך ארצי מועד אחר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)לשינוי השלכה מועטה על העסק;

(2)התקיים אחד התנאים המנויים בסעיף 7(א1)(1) או (2);

(3)בעל העסק מבקש לערוך את השינוי במועד מוקדם יותר;

(4)ביצוע השינוי בתום תקופת הרישיון או ההיתר אינו סביר בנסיבות העניין, בין השאר בשל העלויות הכרוכות בו או בשל ההליכים הנדרשים לביצועו.

(ב)קביעת גורם מוסמך ארצי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ובכתב ותפורסם בדרך האמורה בסעיף 7ג2 או 7ג3, לפי העניין.

7ג5.השגה

(א)המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.

(ב)הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.

(ג)שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה.

(ד)שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

7ג6.מרכז שירות משותף

(א)רשות רישוי רשאית להקים בתחומה מרכז שירות משותף לכלל נציגי רשות הרישוי המקומית הפועלים מטעם הרשות, שעמדתם נדרשת לשם מתן רישיון או היתר לפי חוק זה, ולנותני האישור (בסעיף זה – מרכז שירות משותף), כדי לייעל את הליכי הרישוי לפי חוק זה ולסייע לבעלי עסקים טעוני רישוי ולמבקשי רישיון או היתר לפי חוק זה בעניינים אלה, והכול בהתאם לסמכויות הנתונות להם לפי חוק זה:

(1)מתן שירותי מידע וייעוץ למבקשים לעסוק בעסקים טעוני רישוי בתחום רשות הרישוי, ובכלל זה מתן חוות דעת מקדמית לפי סעיף 6ה;

(2)קיום דיון משותף לנציגי הרשות ולנותני האישור כאמור בבקשות שהוגשו לרישיונות או להיתרים, וביצוע ביקורות משותפות בעסקים, לשם בדיקת עמידתם בתנאים למתן רישיונות או היתרים לפי חוק זה;

(3)קיום התכנסויות משותפות לנציגי הרשות ולנותני האישור כאמור לשם מסירת דיווחים על שינויים במצבם של עסקים, ליקויים שנמצאו בהם וכן על הליכים מינהליים שננקטו לגבי עסקים טעוני רישוי לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה דרישות לתיקון ליקויים, צווי הפסקה מינהליים והליכים לביטול רישיונות או היתרים;

(4)קיום הליכי שימוע משותפים בטרם קבלת החלטות בדבר ביטול רישיונות או היתרים לפי חוק זה.

(ב)במרכז שירות משותף לא יידונו עניינים הנוגעים להליכי רישוי של העסקים האמורים בסעיף 12ב(ט)(4) או (5).

(ג)נקבע דיון משותף במרכז השירות המשותף, ישלח נציג רשות הרישוי לנותני האישור שהשתתפותם נדרשת באותו דיון את נושאי הדיון, זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע.

(ד)(1) נמסר לבעל עסק או למבקש רישיון או היתר, במסגרת פעילותו של מרכז השירות המשותף, מידע מאת נציג רשות הרישוי או נותן האישור לגבי תחום שבסמכותם, יוכל בעל העסק או המבקש כאמור להסתמך על המידע בעת הליכי הרישוי לפי חוק זה, ובלבד שאותו מידע נמסר לו בכתב.

(2)על אף האמור בפסקה (1), נמסר לבעל עסק או למבקש מידע כאמור באותה פסקה מאת עובד רשות הרישוי שהסמיך נותן אישור לפי סעיף 6(א) או מאת נציג רשות הרישוי, רשאי גורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף 8ד(ה)(3), או גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקה (1) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף 7(ה), לפי העניין, לשנות מההנחיות שניתנו במסגרת המידע שנמסר כאמור, בהתקיים נסיבות המחייבות זאת, ובלבד שהגורם המוסמך כאמור הודיע על כך לבעל העסק או למבקש בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על המידע שנמסר.

(ה)הוקם מרכז שירות משותף –

(1)תקבע רשות הרישוי, בשיתוף עם נותני האישור המשתתפים בו, את היקף העבודה של מרכז השירות, בהתחשב במספר העסקים הפועלים בתחומה של הרשות ובמספר הבקשות לרישיונות או להיתרים המוגשות לרשות בכל שנה בממוצע;

(2)יפעל נותן האישור ככל האפשר כדי להשתתף בפעילות מרכז השירות במספר ימים ושעות שיהיה בהם כדי לתת מענה מספק לעסקים הפועלים בתחום רשות הרישוי או המבקשים לפעול בתחומה, כפי שנקבע לפי פסקה (1), ורשאי נותן האישור לפעול כאמור גם באמצעות עובד אותה רשות רישוי שהסמיך נותן האישור לפי סעיף 6(א).

(ו)(1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), הוקם מרכז שירות משותף על ידי רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000, יהיה על נותן האישור להשתתף בפעילות מרכז השירות המשותף 12 פעמים בשנה לכל הפחות, במועדים שיתואמו עמו מראש (בסעיף זה – חובת ההתייצבות), ורשאי נותן האישור להסמיך, לפי הוראות סעיף 6(א), עובד מעובדי אותה רשות רישוי שישתתף בפעילות מרכז השירות המשותף במקומו; נותן האישור יהיה רשאי שלא להשתתף בפעילות מסוימת במרכז השירות שנקבעה, בהתקיים נסיבות דחופות ובלתי צפויות, ואם הודיע על כך מראש, בהודעה מנומקת, לנציג רשות הרישוי במרכז השירות המשותף.

(2)הוראות פסקה (1) לעניין חובת ההתייצבות, לא יחולו לגבי נותן אישור שביקש להסמיך, לפי הוראות סעיף 6(א), עובד מעובדי רשות הרישוי שישתתף במקומו במרכז השירות המשותף, ורשות הרישוי לא נתנה את הסכמתה להסמכת העובד כאמור.

(3)ראש רשות מקומית כאמור בפסקה (1) שהוקם בתחומה מרכז שירות משותף, יודיע על כך לשר הפנים.

(4)ראה שר הפנים כי הוקמו 25 מרכזי שירות משותפים, שבהם חלה על נותני האישור חובת התייצבות במרכז השירות המשותף כאמור בפסקה (1), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין חובת ההתייצבות כאמור, לרבות תנאים וסייגים לאותה חובה.

(5)בסעיף קטן זה, "רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000" – לרבות מספר רשויות מקומיות המקיימות ביניהן שיתוף פעולה לשם הפעלתו של מרכז שירות משותף, ומספר התושבים בכולן יחד עולה על 100,000.

7ד–7ה. (בוטלו) (תיקון: תשס"ה)

8.עסקים טעוני רשיון לפי חיקוק אחר

עסק טעון רישוי שנקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז לפי חוק זה כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר; ורשאי שר הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר.