ע"א 7247/97 · עליון · 1999
יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה
5 הלכות שנקבעו כאן
- 1מתווך התובע דמי תיווך נושא תחילה בנטל להוכיח שנכרת הסכם תיווך בינו לבין הצד שנתבע. קיבול מפורש אינו נדרש, וניתן ללמוד על גמירת דעתו של הלקוח גם מהתנהגותו ומחילופי הדברים בין הצדדים.
- 2קשר סיבתי עובדתי בין פעולת המתווך לבין העסקה אינו מספיק. המבחן לזכאות הוא שפעולת המתווך שימשה גורם יעיל למימוש העסקה.
- 3פעילות של גורם נוסף אחרי פעולת התיווך הראשונית עשויה לחדש משא ומתן שנפסק — אך עשויה גם לנתק את הקשר בין פעולת המתווך לבין העסקה, עד שלא ניתן עוד לזקוף את התוצאה לזכותו.
- 4כששני גורמים היו יחד הגורם היעיל להתקשרות, שניהם זכאים ומתחלקים בדמי התיווך. היות המתווך "גורם שבלעדיו אין" אינו מזכה כשלעצמו — נדרש שיהיה גם גורם מניע ושותף בפועל להשלמת העסקה.
- 5קיום הסכם התיווך כפוף לחובת תום הלב. לקוח שמנצל מידע שקיבל מהמתווך כדי לפנות ישירות לצד השני ולעקוף אותו — מפר את חובת תום הלב, וכך גם כל דרך אחרת להתחמק מתשלום.
הסעיפים שפסק הדין מפרש
תקציר
המתווכת הציעה ליזמית להיכנס לפרויקט בנייה על מגרש שבבעלות חברה שחיפשה משקיע, ולאחר שהיזמית גילתה עניין הפנתה אותה לעורך הדין שייצג את החברה, וזה מסר לה פרטים נוספים. העסקה לא יצאה לפועל באותו שלב, אך כעבור חודשים אחדים התקשרו היזמית והחברה בעסקה — לטענת היזמית באמצעות עורך דינה שלה, שייצג גם הוא את החברה. היזמית סירבה לשלם דמי תיווך והסכימה לפיצוי מוגבל "לפנים משורת הדין" בלבד, ותביעת המתווכת נדחתה במחוזי. בית המשפט העליון הפך את התוצאה. הוא קבע תחילה שהסכם תיווך נכרת גם בלא קיבול מפורש: בקשת היזמית לפרטים נוספים הביעה הסכמה לעצם פעולת התיווך. לגופו של עניין נקבע שסמיכות הזמנים בין פניית המתווכת לבין יצירת הקשר עם החברה מלמדת שהקשר לא נוצר יש מאין. המתווכת הניעה את התהליך, ועורך הדין השלים אותו — ולכן שניהם יחד היו הגורם היעיל, וחולקים בדמי התיווך.
העובדות
מתווכת, שפעלה יחד עם עו"ד סודאי (שהחברה בעלת המגרש הסתייעה בו לאיתור משקיע ושביקש לייצג את המשקיע), הציעה ליזמית פרויקט על מגרש. היזמית ביקשה פרטים והופנתה לסודאי. העסקה לא הבשילה אז; כעבור חודשים נקשרה העסקה בין אותם צדדים בתיווכו של עו"ד בירן (שייצג את החברה ובעבר גם את היזמית). היזמית הציעה 10,000$ "לפנים משורת הדין" בלבד.
ההלכה
הערעור התקבל (דעת השופט ריבלין): המתווכת – יחד עם עו"ד סודאי שפעל עמה "בחזית אחת" – ועורך הדין בירן היו יחד הגורם היעיל; המשיבה חבה במחצית דמי התיווך, והדיון הוחזר למחוזי לבירור שיעור דמי התיווך. שכ"ט 10,000 ₪.
במבחן
שתי מלכודות בשאלות על פסק הדין הזה. הראשונה: "לא נחתם הסכם תיווך" — קיבול בהתנהגות מספיק. השנייה: "גורם אחר סגר את העסקה" — התשובה היא חלוקה בשכר, לא שלילתו.
התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".