דלג לתוכן

ת"א (ת"א) 50812/06 · שלום · 2007

זילברברג נ' סגל

3 הלכות שנקבעו כאן

  1. 1אין זכאות לדמי תיווך בהיעדר רישיון בתוקף במועד העסקה — תהא סיבת ההיעדר אשר תהא.
  2. 2משהוכח שהתובע לא החזיק ברישיון במועד הרלוונטי, דין התביעה סילוק על הסף עוד בשלב המקדמי, בלי לדון בטיב השירות שניתן בפועל.
  3. 3אי גילוי נאות של מצב הרישיון בכתב התביעה נשקל לחובת התובע בפסיקת ההוצאות, אף שהתביעה סולקה מטעמי סף.

תקציר

המתווך הגיש תביעה לדמי תיווך, והנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף בטענה שבמועד העסקה לא היה בידי התובע רישיון בתוקף. הטענה התבררה כנכונה. בית המשפט קבע שהתנאי שבחוק הוא מוחלט: סעיף 14 מתנה את הזכאות בקיומו של רישיון בתוקף, ואין נפקא מינה מה הסיבה להיעדרו — אגרה שלא שולמה, חידוש שנשכח או כל סיבה אחרת. משום כך אין צורך לברר כלל את טיב השירות שהמתווך העניק בפועל, ואת השאלה אם היה הגורם היעיל: התביעה נחסמת בשער. התביעה סולקה על הסף עוד לפני שהוגש כתב הגנה. בפסיקת ההוצאות שקל בית המשפט שני שיקולים מנוגדים: מצד אחד, השירות לא נדון לגופו והתיק הסתיים בשלב מקדמי; מצד שני, התובע לא גילה מיוזמתו שלא החזיק ברישיון תקף במועד הרלוונטי. בסופו של דבר חויב התובע ב-3,500 ₪ בצירוף מע"מ.

העובדות

המתווך תבע דמי תיווך. הנתבע הראה שבמועד העסקה לא היה למתווך רישיון בתוקף, והמתווך לא גילה זאת מיוזמתו.

ההלכה

התביעה נמחקה על הסף, והתובע חויב ב-3,500 ₪ הוצאות בצירוף מע"מ.

במבחן

כל נימוק להיעדר הרישיון מוביל לאותה תוצאה. אין חריגים, ואין בודקים אם היה גורם יעיל.

התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".