מדינת ישראל נ' אופז

6 הלכות שנקבעו כאן

1. 1סעיף 12 אוסר על מתווך לערוך מסמך בעל אופי משפטי או לסייע בעריכתו. כתיבת זיכרון דברים בידי מתווך היא סיוע כזה — גם כאשר הפרטים כבר סוכמו בין הצדדים והמתווך "רק רשם" אותם.
2. 2טענה שהכתיבה הייתה פעולה טכנית בלבד נדחית: זו פרשנות צרה המעוותת את מטרת המחוקק.
3. 3האיסור הספציפי שבסעיף 12 נוסף על האיסור הכללי שבסעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין, ותכליתו להבטיח את ניקיון העסקה מאינטרסים נוגדים.
4. 4גם אם הלקוח דחק במתווך לכתוב את המסמך — המתווך מנוע מלעשות כן.
5. 5היסוד הנפשי מוכח באמצעות "חזקת המודעות": אדם מודע בדרך כלל למשמעות התנהגותו ולתוצאותיה הטבעיות. בהיעדר הסבר סביר מצד הנאשם, החזקה מתבססת.
6. 6הימנעות בלתי מוסברת של בעל דין מהבאת עד מהותי פועלת לחובתו — כלל החל במשפט האזרחי ובפלילי כאחד.