בר"ע (נצ') 209/01 · מחוזי · 2002
מאיר נ' שושן
5 הלכות שנקבעו כאן
- 1מידע על היתרי בנייה הוא "מידע מהותי" לעניין סעיף 8: מידע שאילו היו הקונים מודעים לו, לא היו מבצעים את העסקה כפי שסוכמה.
- 2מתווך שהבטיח ללקוחות בית "ללא פגמים" ו"ללא הפתעות" נטל על עצמו גם את החובה לבדוק את מצב היתרי הבנייה; התרשלות בכך שוללת את זכאותו לדמי תיווך.
- 3מקור נוסף לשלילת הזכאות הוא יחסי האמון שנוצרו: משהסכים המתווך לשרת לקוחות שהזהירו אותו שהם "קונים בעייתיים", נוצרה חובה מוגברת לנהל משא ומתן בתום לב ובדרך מקובלת.
- 4אחד ממרכיבי החובה המוגברת הוא לבדוק את הנכס לעומקו ולמסור ללקוח מידע מלא ומפורט עליו.
- 5שלילת דמי התיווך אינה מותנית בהגשת תביעת רשלנות נגד המתווך — היא נובעת מעצם אי סיפוק מבוקשם של הלקוחות.
הסעיפים שפסק הדין מפרש
תקציר
הקונים אמרו למתווכת מראש שהם "קונים בעייתיים", והיא הבטיחה למצוא עבורם בית ללא פגמים וללא הפתעות. בפועל התברר שמתוך 150 מ"ר בנויים, רק 80 מ"ר נבנו בהיתר — והמתווכת כלל לא בדקה זאת. בית המשפט קבע ששאלת הרשלנות הנזיקית אינה עומדת לדיון; המשמעות המעשית של ההבטחה שניתנה היא שהמתווכת נטלה על עצמה לבדוק את היתרי הבנייה. מידע זה הוא מידע מהותי במובהק, שכן אילו ידעו עליו הקונים לא היו מתקשרים בעסקה כפי שסוכמה. בנוסף, יחסי האמון שנוצרו בין הצדדים הולידו חובה מוגברת לבדוק את הנכס לעומקו ולמסור מידע מלא. משהתרשלה, נשללה זכאותה לדמי תיווך.
העובדות
מתוך 150 מ"ר בנויים בבית, רק 80 מ"ר נבנו בהיתר. המתווכת לא בדקה את ההיתרים, למרות שהבטיחה לקונים בית ללא הפתעות.
ההלכה
הבקשה נדונה כערעור והערעור התקבל: פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות (שחייב בדמי תיווך 15,150 ₪) בוטל, וזכאות המתווכת לדמי תיווך נשללה.
במבחן
הבטחה כללית של המתווך יוצרת חובת בדיקה קונקרטית. "הבטחתי שאין הפתעות" = "התחייבתי לבדוק".
התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".