ת"א (י-ם) 6577/98 · שלום · 2001
טרנס גלובל נ' נתנאל אל.אל.סי
5 הלכות שנקבעו כאן
- 1סעיף 14 קובע שלושה תנאים מצטברים לזכאות לדמי תיווך: רישיון בתוקף, מילוי דרישות סעיף 9, והיות המתווך הגורם היעיל להתקשרות בהסכם מחייב.
- 2לפי סעיף 9(א) ותקנה 1, ההזמנה בכתב חייבת לכלול: שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח; סוג העסקה (שכירות או מכר); תיאור הנכס; מחיר העסקה המבוקש בקירוב; והסכום המוסכם של דמי התיווך, לרבות אם הוא כולל מע"מ.
- 3"מציאת חנות" אינה ציון של סוג עסקה. אם הלקוח אינו בטוח אם מדובר בשכירות או במכר, אין מניעה לציין את שניהם — ובכך לעמוד בדרישה.
- 4תיאור סתמי כמו "חנות" אינו מקיים את דרישת התקנות. יש לזהות את הנכס בבירור — כתובת, מיקום ופרטים מזהים — ואפשר למלא את המשבצת מחדש בכל פעם שמוצג ללקוח נכס נוסף, לפני הצגתו.
- 5הגדרות "לקוח" ו"מקרקעין" בחוק רחבות, ולקוח עסקי המחפש חנות אינו מוצא מתחולת החוק.
הסעיפים שפסק הדין מפרש
תקציר
נציג של חברה פנה לסוכנות תיווך בבקשה שתאתר עבורו חנות, ובאותה פגישה נחתם טופס הזמנה. הטופס מולא ברישול: לא נרשמו פרטי הסוכנות, סוג העסקה נרשם כ"מציאת חנות" בלי לציין אם שכירות או מכר, תיאור הנכס היה "חנות" בלבד, ומחיר העסקה כלל לא צוין. בסופו של דבר הפנתה הסוכנות את הלקוח לסוכנות אחרת שבטיפולה היה הנכס, ונחתם חוזה. בית המשפט פירט את שלושת התנאים המצטברים לזכאות, ואת רשימת הפרטים שההזמנה חייבת לכלול. הוא הבהיר שדרישת הפירוט אינה פורמליות: היא מגדירה על מה בדיוק חל ההסכם. "מציאת חנות" אינו סוג עסקה, ו"חנות" אינו תיאור נכס. עוד נדחתה הטענה שהחוק אינו חל על לקוח עסקי, ושדרישת הפירוט פוגעת בחופש העיסוק.
העובדות
לקוח עסקי ביקש לאתר חנות ונחתם טופס הזמנה שבו חסרו פרטי הסוכנות, סוג העסקה, תיאור הנכס והמחיר. בהמשך הופנה הלקוח לסוכנות אחרת ונחתם חוזה.
ההלכה
התביעה לדמי תיווך נדחתה. הטופס לא קיים את דרישות סעיף 9 והתקנות.
במבחן
זה פסק הדין שמונה את רשימת הפרטים במלואה. להבחין מגופר: שם חסר פרט זניח, כאן חסרו הפרטים המהותיים.
התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".