ע"א 2643/97 · עליון · 2003
גנז נ' בריטיש קולוניאל
6 הלכות שנקבעו כאן
- 1אפיון החוזה נקבע לפי לשונו ותכליתו. מי שנטל על עצמו למכור מקרקעין התחייב להעביר בעלות — גם אם אינו הבעלים הרשום — כל עוד הוא מסוגל לקיים את ההתחייבות.
- 2תחולת סעיף 9 נקבעת לפי מובן ההתחייבות ולא לפי היקף זכויותיו של המתחייב. הסעיף אינו דורש שהמתחייב יהיה בעל המקרקעין בעת ההתחייבות.
- 3הכלל הבסיסי: בעסקאות נוגדות עדיפה זכותו של בעל העסקה הראשונה.
- 4הכלל נסוג מפני בעל העסקה השנייה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: תום לב, תמורה, ורישום העסקה בעודו תם לב.
- 5עדיפות הראשון אינה מבוססת על בטלות העסקה השנייה. העסקה השנייה עומדת בעינה ומקימה לבעליה תרופות כלפי המתחייב בגין הפרתה.
- 6על הפעלת הזכויות לפי סעיף 9 חל עקרון תום הלב. קונה ראשון שנמנע שנים מלרשום הערת אזהרה בלא הצדקה תרם בעצמו ל"תאונה המשפטית", וחוסר תום לבו עשוי להכריע נגדו.
הסעיפים שפסק הדין מפרש
תקציר
חברה מכרה מקרקעין לחברה שנייה, והעסקה לא הסתיימה ברישום. החברה השנייה מכרה את המקרקעין למערער — גם עסקה זו לא נרשמה, והמערער לא רשם הערת אזהרה. שנים לאחר מכן מכרה אותה חברה את המקרקעין בשנית לקונה שלישי, שרכש בתום לב, בתמורה, ורשם הערת אזהרה. בית המשפט העליון קבע תחילה שמדובר בעסקאות נוגדות לפי סעיף 9, ושאין חשיבות לכך שהמוכרת לא הייתה הבעלים הרשום — הקובע הוא מובן ההתחייבות. לגופו של עניין הוצג מבנה ההכרעה: הכלל הבסיסי מעניק עדיפות לראשון, והוא נסוג מפני השני רק בהתקיים שלושת התנאים המצטברים. על כל אלה נוסף עקרון תום הלב: רישום הערת אזהרה הוא הצעד הפשוט שמונע את התאונה המשפטית, ומי שנמנע ממנו שנים בלא הצדקה תרם בעצמו לנזק.
העובדות
המערער רכש מקרקעין ולא רשם הערת אזהרה במשך שנים. המוכרת מכרה שוב לקונה שרכש בתום לב, בתמורה, ורשם הערת אזהרה.
ההלכה
הערעור נדחה. זכותו של הקונה השני גוברת.
במבחן
שלושת התנאים המצטברים של הקונה השני — תום לב, תמורה, רישום בתום לב — ומעליהם תום הלב של הראשון.
התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".