דלג לתוכן

ת"א 44919/07 · שלום · 2008

בכר נ' מעוז

3 הלכות שנקבעו כאן

  1. 1יש לתת פרשנות דיספוזיטיבית לסעיף 9(ב1)(2), ולהעדיף את חופש ההתקשרות בין הצדדים.
  2. 2הארכת תקופת הבלעדיות מעבר לשישה החודשים תקפה, כאשר היא נשענת על הסכמה מפורשת של הצדדים.
  3. 3ההארכה מוגבלת: לא תתאפשר התקשרות מעבר לשנה מיום ההזמנה, כדי שלא להפוך את הוראת הסעיף לאות מתה.

הסעיפים שפסק הדין מפרש

תקציר

בעלי דירה התקשרו עם מתווכים בהסכם תיווך שכלל בלעדיות, והצדדים הסכימו במפורש להאריך את התקופה מעבר לשישה החודשים שבחוק. משנתבעו דמי תיווך טענו בעלי הדירה שאי אפשר להתנות על הוראת הסעיף, ולכן ההארכה חסרת תוקף. בית משפט השלום קיבל את התביעה. הוא קבע שיש לפרש את הסעיף כדיספוזיטיבי ולהעדיף את חופש ההתקשרות של הצדדים, ולכן הארכה מוסכמת ומפורשת תקפה. עם זאת הציב בית המשפט גבול ברור: לא תתאפשר התקשרות מעבר לשנה מיום ההזמנה, שאם לא כן תיהפך הוראת הסעיף לאות מתה. תנאים: הסכם ההארכה נחתם לאחר תום (או סמוך לתום) התקופה הראשונה – לא מראש לשנה – והמתווך עמד ביתר תנאי החוק; כאן הוכחו פעולות שיווק ונפסקו 16,250 ₪ + מע"מ, 1,500 ₪ על השקעת משאבים, והוצאות 3,500 ₪ + מע"מ.

העובדות

הצדדים הסכימו במפורש להאריך את תקופת הבלעדיות מעבר לשישה חודשים, ובעלי הדירה טענו בדיעבד שההארכה בטלה.

ההלכה

התביעה התקבלה. ההארכה המוסכמת תקפה, בכפוף לתקרה של שנה מיום ההזמנה.

במבחן

שני מספרים לזכור: שישה חודשים ברירת מחדל, שנה תקרה מוחלטת.

התקציר והרציו נכתבו עבור האפליקציה. לשון פסק הדין עצמו מופיעה בלשונית "הנוסח המלא".