דה-כהן נ' זר-גוטמן

6 הלכות שנקבעו כאן

1. 1סעיף 14(א) קובע תנאים מצטברים לזכאות, ובהם התנאי שבסעיף 14(א)(3): שהמתווך היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
2. 2חוזה על תנאי הוא חוזה שלם ומחייב מרגע כריתתו; ההבדל מחוזה מוחלט הוא שתוצאותיו האופרטיביות מותנות.
3. 3בתקופת הביניים — בין כריתת החוזה לבין התקיימות התנאי או אי התקיימותו — אי אפשר לתבוע את אכיפת החוזה או פיצויים בגין הפרתו.
4. 4אי קיומו של תנאי מתלה מבטל את תוקף החוזה למפרע, ולא רק מהמועד שנקבע לקיום התנאי.
5. 5המתווך זוכה בדמי תיווך רק משנקשרה עסקה אכיפה. כשמתברר למפרע שהעסקה לא נקשרה כלל — אין חיוב בדמי תיווך.
6. 6תשלום מקדמה וחתימה על הסכם לביטול זיכרון הדברים אינם משנים את אופיו כזיכרון דברים מותנה שתנאו לא התקיים.